שמואל ב' 16

פַּרשָׁנוּת

שמואל ב' ט"ז הוא פרק המתמקד בהשלכות של חטאו של דוד עם בת שבע. בפרק זה, דוד נתקל בעוינות ובבגידה מבני עמו בעת שהוא בורח מירושלים. הראשון שמתעמת עם דוד הוא שמעי, קרוב משפחתו של שאול, שמקלל את דוד ומיידה עליו אבנים. תגובתו של דוד היא למנוע מאנשיו להגיב נגד שמעי, להראות את ענווה ונכונותו לקבל את תוצאות חטאו. הבא שמתעמת עם דוד הוא זיבא, משרת בית שאול. זיבא משקרת לדוד בטענה שמפיבושת, בנו של שאול, בגד בו וכעת הוא תומך באבשלום. דוד מאמין לשקרים של זיבא ומתגמל אותו באדמת מפיבושת. הפרק מסתיים בהגעתו של דוד לבחורים, שם הוא נתקל בעוינות רבה יותר מצד העם. הם מאשימים את דוד שהוא רוצח ואיש דם. דוד מגיב באומרו שהוא נענש על חטאו שלו ושהוא מוכן לקבל את ההשלכות. פרק זה משמש כתזכורת לתוצאות החטא. חטאו של דוד עם בת שבע גרם לו להיפגש בעוינות ובגידה מעמו. זה גם משמש כתזכורת לחשיבות הענווה וקבלת ההשלכות של מעשינו. נכונותו של דוד לקבל את תוצאות חטאו היא לקח לכולנו.